ציגה וובט נ' עו"ד גלבוע אלי

פסק דין

(לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984)

ההליך:

1.בפני תביעה כספית לפיצוי שהגיש התובע, בטענה כי הנתבע- שהינו עורך-דין, התרשל כלפיו, תקף אותו, ועירב בידיו שלא כדין כספים השייכים לו.

רקע ותמצית המחלוקת בטענות הצדדים- בקליפת אגוז:

2.מן הראיות שהובאו בפני עולה כי בין הנתבע לאדם בשם יניב כהן התנהל מו"מ למכירת דירתו של מר כהן לתובע ולרעייתו. ביום 15/4/03 התקיימה בין השניים פגישה שבה לא נכחה רעייתו של התובע. זכרון דברים בכתב לא נחתם, אם כי הוכנה טיוטת הסכם מכר, בה נזכר שמו של התובע בלבד, שלא נחתמה גם כן.

3.אין חולק כי התובע שילם באותו מעמד סך של 2,500 ₪.

לטענת התובע- סכום זה שולם "על תנאי" כאשר- סוכם שמדובר בפקדון ששולם לידי הנתבע, וכי באם רעייתו תיתן את הסכמתה לרכישה, כי אז ישמש הסכום לתשלום ראשון ע"ח התמורה עבור הדירה ושאם לא- יוחזר סכום הכסף במלואו לידיו של התובע.

מנגד- טוען הנתבע כי הסכום הנ"ל שולם למוכר כ"דמי רצינות", כדי להבטיח את מעמדו כרוכש מובטח, כאשר בין הצדדים סוכם שאלה לא יוחזרו לתובע באם יחזור בו מההסכם בעל פה לרכישת הדירה על ידיו ועל ידי אשתו. עוד לטענת הנתבע- הכסף שולם למר יניב כהן אשר חתם על קבלה לתובע וכי מר כהן שהיה חייב לו כספים בגין טיפול משפטי בהכנת שני זכ"ד עבור עסקאות שבוטלו, שילם לנתבע את הסך הנ"ל ע"ח אותו חוב וקיבל קבלה בגין התשלום, שהוצגה.

4.הנתבע עומד על כך שלא קיבל מהתובע שכ"ט או תשלום אחר בגין הטיפול באותה פגישה במשרדו.

5.טוען התובע כי בחלוף מס' ימים הודיע למר יניב כהן שאשתו אינה מעוניינת בדירה וכי ברצונו לרכוש דירה בירושלים וביום 8/5/03 ניגש למשרדו של הנתבע ודרש את כספו בחזרה.

בין השניים התעורר דין ודברים ומכאן חלוקים הצדדים בגרסתם לאשר אירע במשרדו של הנתבע.

טוען התובע שהנתבע תקף והכה אותו. מנגד- טוען הנתבע שהתובע הגיע למשרדו מספר פעמים וכי הוא עצמו הסביר לתובע שלא קיבל ממנו כל תשלום. לגרסתו- התובע הינו זה שנקט כלפיו באלימות, עד כי נאלץ להזעיק את המשטרה בשלוש הזדמנויות. מוסיף הנתבע וטוען שהתובע ביים סצינה שלמה של מכות, וכי תעודות רפואיות מיום אירוע ה"תקיפה", המוכחשת, מעידות שלא היתה כל חבלה בגופו.

6.בשולי הדברים, ראיתי לציין כי בטיוטת הסכם המכר- שלא נחתם, נכתב בין היתר בסעיף 20 כי "הצדדים ממנים בזה בהסכמה את עו"ד אלי גלבוע (הנתבע, ר.ש.) כבורר דן יחיד ומסמיכים אותו לדון ולהכריע בכל חילוקי הדעות שביניהם בקשר עם הסכם זה וכו'".

עוד נכתב באותה טיוטא (בסעיף 4), כי להבטחת ביצוע העברת הזכויות על שם הקונים ולהבטחת מילוי כל התחייבויותיהם לפי הסכם זה, יחתמו המוכרים- לאחר חתימת ההסכם, על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו של עו"ד אלי גלבוע לעשות כל פעולה ולחתום על כל מסמך בשמם ובמקומם וכו'.

הגם שאין בנוסח זה כדי ללמד בהכרח שהנתבע ייצג את שני הצדדים במעמד זכרון הדברים ומי אמור היה לשלם את שכר טרחתו, ראיתי לציין פרט זה כדי ללמד שלו נתגבש המו"מ לחתימה על הסכם מכר מקרקעין בכתב, על פי הטיוטא הנ"ל, לא אמור היה להיות יצוג עו"ד נפרד לקונה ולמוכר.

ההסכמה הדיונית:

7.הצדדים הגיעו להסכמה דיונית- לפיה ינתן פסק דין על דרך הפשרה, על פי מיטב השפיטה, לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, ללא נימוקים.

סוכם כי ההכרעה תינתן על יסוד המצוי בתיק, לרבות תצהירי העדות הראשית מטעמם של הצדדים ומטעם עדים מטעמם, שלגביהם הסכימו שלא תעשה חקירה נגדית.

8.מטעם התובע הוגש תצהירו התומך בתביעה.